החלטה בתיק עמ"ת 14397-07-11

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט נ' ג'השאן) אשר ניתנה ביום 14.6.11 ולפיה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

כנגד העורר ונאשם אחר, הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בחדרה, המייחס לו עבירות של סחר בסמים מסוכנים והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המתנהלים כנגדו.

בהחלטתו העומדת לערר בפניי, ציין בית משפט קמא, כי במסגרת הדיון שהתקיים בפניו לא חלק ב"כ העורר על קיומן של ראיות לכאורה וכן לא על קיומה של עילת מעצר. השאלה נסובה סביב שחרורו של העורר לחלופה טיפולית. לאחר שבחן את טענות הצדדים, קבע בית משפט השלום כי לא מתקיימים אותם תנאים המצדיקים הפנייתו של העורר להליך גמילה. כמו כן, נקבע כי אין הצדקה להפנייתו של העורר לשירות המבחן לקבלת תסקיר מעצר. מכאן הערר.

לטענת העורר, שגה בית משפט קמא משלא בחן אמצעי שישיג את מטרת המעצר, אולם פגיעתו בחירותו של העורר, תהא פחותה. עוד נטען כי שגה בית  משפט קמא משלא נתן משקל ראוי לעובדה שהעורר מטופל במתאדון. בטיעוניו, הפנה ב"כ העורר לעובדה שמדובר באדם כבן 57, איש משפחה המבקש בכל מאודו כי בית משפט יסייע בידו ויאפשר לו לפתוח בהליך גמילה, הזדמנות שלא ניתנה לו בעבר.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערר תוך שהפנה לעברו המכביד של העורר ולעובדה כי לא נתקיימו אותן נסיבות חריגות אשר יצדיקו שחרורו לחלופה טיפולית במסגרת מעצר.

אין חולק לגבי קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר. לכן אמקד את הדיון בסוגיית החלופה בלבד.

לעניין זה נקבע לא אחת כי עבירות של סמים, במיוחד עבירות שאינן של החזקה לשימוש עצמי והנמנות על עבירות הפצת הסמים, מקימות חזקת מסוכנות. כאשר מדובר בעבירות מסוג זה, הכלל הוא כי "מי שיש נגדו ראיות לכאורה על החזקת סם שלא לצריכה עצמית, או על סחר בסם, צפוי למעצר עד תום ההליכים. רק נסיבות מיוחדות יכולות להצדיק, במקרים כאלה, שחרור מן המעצר" [בש"פ 4305/09 חרבאוי נ' מדינת ישראל (25.5.09); ראו גם: בש"פ 4904/10 מסוודה נ' מדינת ישראל (6.7.10); בש"פ 3977/09 כהן נ' מדינת ישראל (18.6.09)].

השאלה של התאמתו של הליך גמילה מסמים כחלופת מעצר, נידונה לאחרונה בהרחבה בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סוויסה (21.3.11). נקבע שם מפי כב' השופט עמית, כי הכלל הוא כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש. יחד עם זאת, לכלל זה חריג בהתקיים שלושה או שניים מהתנאים המצטברים הבאים: (א) כאשר הנאשם החל בגמילה עוד לפני שביצע את העבירה שבגינה נעצר; (ב) כאשר פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה הוא גבוה ו-(ג) כאשר יש בהליך הגמילה כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן הנאשם. נקבע כי התנאי הראשון הוא החריג העיקרי, אולם רשאי בית המשפט להורות על שחרור לחלופת גמילה גם כאשר התנאי השני והשלישי מתקיימים במצטבר, מבלי שהתקיים התנאי הראשון.

בענייננו, אין חולק כי העורר לא החל בהליך גמילה עובר לביצוע העבירה בגינה נעצר.

ספק באם ניתן לקבוע במקרה דידן כי פוטנציאל ההצלחה של הליך גמילה הוא גבוה. לעורר עבר מכביד והרשעות רבות, בין היתר, בעבירות סמים. המעשים המיוחסים לעורר נעשו לכאורה כאשר תלוי ועומד מעל ראשו עונש מאסר מותנה למשך 18 חודשים. עברו המכביד, העובדה שריצה בעבר תקופות מאסר בלתי מבוטלות בצירוף העובדה כי העבירה דידן נעשתה כשחרב מאסר מותנה תלויה מעל ראשו של העורר, מובילים למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשתו ולהפנותו להליך טיפולי. דומה כי העורר, כבן 57, בחר לו דרך חיים עבריינית כפי שנחזה מהרשעותיו הרבות לאורך השנים. מכאן, אין כל יסוד למסקנה כי פוטנציאל ההצלחה של הליך גמילה, לאחר שנים כה רבות של התמכרות, הוא גבוה.

על יסוד המקבץ האמור, אני דוחה את הערר. 

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד הנוכחים.

גלית ב. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: